בג'מננגר. מרגישה שנסעתי לסטאז' כל כך מזמן. רצף האירועים והחוויות מסחרר ומעורר את החושים, כל יום נראה כמו שלושה...אני חווה את מושגי הזמן בהודו כמתעתעים כל כך עד שפשוט צריך לשחרר אותם...ולהיות בהווה בלבד.
מאוד כיף ללמוד פה, ללא שום מחויבות אחרת, וזו אחת התרומות הגדולות של הנסיעה לכאן.
אנחנו לקראת סיום, שבוע אחרון וכל אחד בחר את המחלקות בהן הוא רוצה להיות. אני, מושיק ומורן המחלקת הקיה צ'יקטסה (רפואה פנימית) עם הבת של פרופ' סינג שהיא גם עולם ומלואו, מאוד מעניין ומעשיר. אני מנסה ללמוד לבדוק מטופל עם סטטוסקופ וזה פשוט לא הולך, לא האינסטינקט שלי כנראה. נראה לי שהגנטיקה של סינג לא תוותר לי עד שאתחבר למדע, אבל אני צוחקת בלב, כי טוב לי איפה שאני ועם האיורוודה שבמציאותי ובליבי.
אני חייבת לשתף אתכם ביומולדת שחגגו לי שלשום, ב-7 לחודש. זה מאוד מעניין, יומולדת בהודו וכולם היו מקסימים. טיילתי עם יעל בעיר כל היום, חווינו קצת את ג'מנגר באינטנסיביות. קנינו שטויות ובערב ישבנו כולנו במסעדת "מדראס", שרנו וקיבלתי בסוף גולב ג'מון עם נר הודי מזמר שנפתח בצורת לוטוס, חוברת צביעה של מנדלות ו...שלישית ספרים מדהימה שנקראת:
The Bhagavad Gita for Daily Living
שזה הגיטה עם פרשנות מרשימה שמקשרת בין כל הזמנים...ע"י כותב שמצטייר כמיוחד מאוד.
שנה טובה ומפתיעה לכולנו
הגר
יום חמישי, 8 באוקטובר 2009
יום חמישי, 1 באוקטובר 2009
הירשם ל-
רשומות (Atom)