ג'מנגר (Jamnagar)

העיר שבה האוניברסיטה שוכנת היא חביבה מאוד, אם כי זו עדיין עיר עם כל ההמולה.
יש כאן אגם גדול וטיילת מסביבו שנעים להסתובב בה.
אתמול חגגנו יומולדת למושיק וניצן, אכלנו במסעדת "מרוטי" והסתובבנו בטיילת. תמיד יש כאן הפתעות, אודי התמכר פה למעין מרקחת קרה שמוכרים במעט דוכני רחוב שהוא שד ראסה (בעל ששת הטעמים) והמוכר טען שזוהי פורמולה איורוודית של 46 צמחים. לא מאוד טעים אבל עושה נעים לגרון ולבטן, מעין תחושה חמימה של פקה (עיכול).

Gujarat Ayurved University

האוניברסיטה ג ד ו ל ה. ולוקח זמן להתמצא ולהבין מה קורה פה ואיך, כל כך הרבה מחלקות, לכל מחלקה ספרייה משלה (ויש גם ספרייה מרכזית וספרייה במרכז הבינ"ל וספרייה נפרדת לסטודנטים הזרים...), שני בתי חולים (PG ו-UG)
והמרחב הוא גדול יש גם הרבה אנשים. מפגשים עם כמה ענקי איורוודה - פרופ' באגהל (ראש האוניבסיטה), פרופ' פנדי (שכתב עשרות ספרי דרביגונא), פרופ' דוויבדי (ממחלקת מושגי היסוד) ועוד רבים – הם מעוררי השראה ל...פשטות ולעומק של האיורוודה. אף אחד מהם אינו סופר כריזמטי או רטוריקן מדופלם. הם פשוט אנשים חכמים, עם אהבה עמוקה לאיורוודה שהקדישו עצמם לאיורוודה במשך עשרות שנים גם כשהיא לא הייתה פופולארית כמו היום.

אתמול היה סמינר על סטנדרטיזציה של "אקשי טרפנה". הרופאה ממחלקת הפנצ'קרמה הציגה את המחקר של שכלל אינספור הפניות מהספרות ובדיקות קליניות. אחרי זה עלו לדוכן פרופ' שונים והתייחסו למחקר, העירו הערות, הציעו הצעות. מפגן מרשים של עבודה אקדמית. סמינר כזה קורה כאן פעם בשבוע.

נסיעת רכבת של 42 שעות

פרידה מרגשת מהאסאן

מהאסאן נפרדנו באינטראקציה מרובת משתתפים עם סטודנטים מקומיים

ובטקס הענקת תעודות מרגש

יעל פ
הגר
סמדר ניצן לינור מורן
יעל ר
אודי
מושיק
קבוצתי
יעל מדברת
הגר
סאלי יעל ר מעניקה מתנה (צעצועים) למחלקת הקומר בהריטיה

עיסוי תינוקות

אחת מהמחלקות הפופולאריות היא ללא ספק "קומר בהריטיה". ובמחלקה זו אחד מהחלקים המהנים ביותר – עיסוי תינוקות.תמונה של לינור בעיסוי תינוקות

משהו מעשי

משהו מעשי: קשירה פאקה ל-סוואסה,קאסה,פראטיסייה
הבנתי שיש בארץ שפעות למינהן אז בבקשה הכנה איורוודית פשוטה:
שונטי,ג'ירקה,אג'מודה,פיפאלי,מריצ'ה,הרידרה- קשאיה(מרקחת)
להוסיף חלב ,להרתיח ולצמצם לרבע.
לבריאות!

המקום בו שוכנת הדהרמה

ואז הגענו לדרמסטהלה- המקום בו שוכנת הדהרמה. מה עוד יש להוסיף?
התארחנו שוב כמו מלכים ומלכות בגסטהאוס מפואר המשקיף אל ג'ונגלים ירוקים ששיך למקדש גדול וחשוב.

זה הזמן לציין שכל המקומות שביקרנו בהם שייכים ותחת אחריותו וניהולו של אדם אחד- ד"ר .ה.ג.ד ג'י. נצר לשושלת שומרי המקדש (800 שנה) שלקחו על עצמם ארבעה תפקידים: לדאוג ל- הזנה,צדק,השכלה וביטחון.
מההתרשמות של כולנו הכל עובד ומתקתק בצורה יוצאת דופן ומיוחדת וכל אדם שפועל בתוך מפעל החיים הענק הזה עושה את תפקידו במלוא הכוונה ,הנתינה והחיוביות (ממנהלי הקולג'ים ועד למטאטאי הרצפה בחדר האוכל של המקדש שמאכיל 30,000 פיות ביום) אין דרך לתאר את החוויה החזקה של השקט וההרמוניה שמלווים את כל זה. לאחר שראינו עוד מקדשים( ונערים הודים רקדו לנו ) ומוזיאונים (אומנות הודית ומכוניות עתיקות) שגם הם תחת אותו המפעל.
זכינו לפגוש את האדם שעד עכשיו תמונותיו התנוססו בכל מקום בו ביקרנו.

ישבנו איתו בחדר בו כל ההודים באים אליו, להתייעץ להצטלם ובעיקר לקבל תקווה והשראה. המפגש היה חמים ונחמד ד"ר שאילג'ה דיברה איתו וסיפרה עלינו ועמי ייצג בכבוד
ובלבביות את המפעל הצנוע והחלוץ (מגמת איורוודה)שלנו. הזמנו אותו לביקור בישראל...
מיד לאחר מכן שמנו לפילים כסף בחדק והם ברכו אותנו...הודו.

בקיצור אין רגע דל, החוויות ממשיכות והלימודים מתקדמים, חזרה בקולג' לשגרה
שכבר יש לנו וביום שבת יוצאים לגוג'ארת...
ד"ש ונשיקות לכולם.
יעל

SDM מפעל חיים

לטיול יצאנו
נהג נחמד,ד"ר שאילג'ה ,עמי, יעל פ, הגר, אודי,לינור,מורן ואני (יעל) יצאנו לטיול לשלושה ימים.
סמדר,ניצן ומושיק נשארו בקולג' לעשות דברים איורו ודיים..
זה התחיל בנסיעה עם נופים ירוקים ויפים שפתחו לכולנו את הפראנה ואהה שרוטה,
אבק הריקשות של האסאן הוחלף באויר הרים צלול ומונסון עצבני...
לאחר נסיעה הודית וקופצנית של כשש שעות הגענו לאודופי, קולג' מקביל לזה בו אנו נמצאים, קיים כבר חמישים שנה,הרבה יותר גדול. קבלת הפנים היתה חמה מאוד ואירחו אותנו בלבביות רבה,פרחים,ארוחות לא חריפות ויחס אישי חם.

שם ביקרנו בבית החולים של הקולג',בספריה המרשימה (אפשר לעבור לגור שם)
ובגולת הכותרת- בבית המרקחת האיורוודי,מיכלי שמנים בגודל 500 ליטר,מרקחות 1500
ליטר,ריחות עזים ,הרבה צמחים,כדורים וכו' בעיקר הרבה שנים של ידע וניסיון.

במהלך הביקור ביקרנו במקדשים השונים ובחוף הים.
למחרת יצאנו לדרך,עצרנו לאכול בבית חולים של יוגה ונטורופתיה,המקום עצמו היה מהמם ביופיו והנופים המשתקפים מחדר התרגול היו יותר טעימים מהאורחה...
ביקרנו בעוד בית חולים שכזה ובקולג' של יוגה ונטורופתיה, נראה לי שכולנו שמחים על האיורוודה...

אין רגע דל ,כל יום בהודו יש פסטיבל...

זה התחיל בגאנשה פסטיבל, בו היו פוג'ות כל יום בוקר וערב מלוות בזמרתן הגבוהה והיפה
של הסטודנטיות הצעירות וכמובן הרבה פרחים ,קטורות, צבעים וצלצולי פעמונים.
המשיך באונאמי פסטיבל שקשור לקרלה, כל הבנות הסתובבו בסארים הלבנים הקרליים המסורתיים (זה היה יפה),כל הבנים הסתובבו בלבוש הגברי המסורתי.

ואנחנו הצטרפנו לארוחה החגיגית, חדר האוכל (של הבנים,הכל כאן בנפרד אם עוד לא הבנתם,אפילו השולחנות בספריה) פונה מהשולחנות והכיסאות הרגילים וצלחות הנירוסטה
שהוחלפו בישיבה על הרצפה בשורות ארוכות לצד עלי בננה שעליהם הוגשו מאכלים
טעימים, צבעוניים כיד הדמיון ומתוקים (שהיוו קצת נחת מהאוכל החריף הרגיל)
ביום המיוחד הזה נערכה תחרות בין הסטודנטים, הכנת מנדלות ענק צבעוניות מעלי כותרת
של פרחים... זה היה יפה וצבעוני מאוד.כולם התכוננו לתחרות לפני וכל יום בחדרי האוכל
(גם של הבנים וגם של הבנות) הוחלפה מנדלה, חגיגה לעיניים ולנשמה.